בשנים האחרונות הפך כפתור הנגישות לאלמנט מוכר באתרי אינטרנט. הוא מופיע לרוב בפינה התחתונה של המסך – עיגול קטן עם סמל נגישות – ומציע מגוון פונקציות: שינוי ניגודיות, הגדלת פונט, הפעלת קריינות ועוד.
קל להתרשם שמדובר בפתרון מושלם. קל יותר להאמין ש"הנה, האתר שלי נגיש".
אך האם לחיצה על כפתור, או התקנת תוסף, באמת הופכת אתר אינטרנט לנגיש? האם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מסתפק באלמנטים ויזואליים בלבד? וכיצד ניתן לדעת אם האתר עומד בתקן?
השאלות האלה אינן טכניות בלבד – הן עוסקות בזכות הבסיסית ביותר: האפשרות של כל אדם, ללא קשר למגבלה, להשתמש באופן מלא באינטרנט.
מה באמת עושה תוסף הנגשה?
תוספי הנגשה נועדו לספק התאמות בסיסיות למשתמש הקצה. הם מאפשרים לבצע שינויים במראה האתר כדי לשפר את חוויית הגלישה, בעיקר עבור אנשים עם לקויות ראייה או קושי קוגניטיבי.
למרות התרומה החשובה שלהם, התוספים אינם משנים את מבנה האתר, אינם נוגעים בקוד המקור, ואינם מתקנים את מה שדורש תיקון מהותי – ולכן, בפועל, לא מבצעים הנגשה מלאה לפי תקן WCAG 2.0 (או לפי תקן ישראלי ת"י 5568 שמבוסס עליו).
ולא רק זאת: בתי המשפט כבר הבהירו שמבחינה משפטית, תוסף אוטומטי לבדו אינו מהווה עמידה בתקנות הנגישות.
הנגשה אמיתית נעשית בידיים – לא באלגוריתמים
כדי שאתר יהיה נגיש באמת, עליו להיבנות (או להיבדק בדיעבד) תוך עמידה בדרישות קפדניות, הכוללות הנחיות מפורשות לגבי מבנה האתר, הטקסטים, התמונות, סרטוני הווידאו, קובצי ה־PDF, התפריטים, כפתורי הניווט ועוד.
הנה דוגמאות נפוצות לדברים שתוסף אוטומטי אינו יודע לעשות – ושדורשים טיפול ידני:
טקסט חלופי לתמונות (Alt Text)
בכל מקום שבו מוצגת תמונה באתר, יש לוודא שהיא כוללת תיאור טקסטואלי ברור – תיאור שיעזור למשתמשים עיוורים להבין מה מופיע בה. תוסף אוטומטי לא מבין אם מדובר בתמונה שמציגה מוצר, לוגו, או פרט מידע חשוב. את זה רק אדם יכול להעריך ולנסח.
תיוג כותרות והיררכיה תקינה
עמוד אינטרנט נדרש לעמוד בהיררכיה הגיונית: כותרת ראשית, כותרות משנה, תוכן – כאשר כל רכיב מסומן בקוד בהתאם לרמתו. תוסף אוטומטי לא יכול להבחין אם נעשה שימוש שגוי בתגיות H1, H2 או H3. הטעיה כזו עלולה לבלבל את קורא המסך ולפגוע בחוויית המשתמש.
כתוביות לסרטונים ותיאורים קוליים
ווידאו באתר ללא כתוביות או תיאור קולי הוא תוכן בלתי נגיש למשתמשים חרשים או עיוורים. תוספים לא יוצרים כתוביות איכותיות, ודאי לא כאלה שמותאמות למסר המקורי. כאן נדרשת עבודה אנושית: האזנה, תמלול, תרגום והוספה נכונה של הכתוביות לסרטון.
הנגשת טפסים וממשקי קלט
טפסים באתר חייבים להיות מתויגים נכון, עם הנחיות למילוי, התראה על שדות שגויים ויכולת שליטה מלאה באמצעות מקלדת. אין אפשרות לבצע זאת בצורה אמינה באמצעות תוסף בלבד.
קובצי PDF לא נולדו נגישים
מסמכים מסוג PDF שנמצאים באתר אינם נגישים כברירת מחדל. יש לבצע עליהם תהליך של תיוג, הגדרת סדר קריאה, תיאור אלמנטים גרפיים ועוד – כל זאת באמצעות תוכנות ייעודיות ובאמצעות מומחה להנגשת מסמכים.
מה כוללת הנגשה ידנית מלאה?
הנגשה ידנית היא תהליך מדויק שכולל:
סריקה מלאה של האתר לפי תקן WCAG
זיהוי רכיבים שאינם נגישים ברמת הקוד והעיצוב
כתיבה של טקסטים משלימים, כמו טקסט חלופי לתמונות
שיפור מבנה האתר והקוד כך שיתאים לקוראי מסך
בדיקות באמצעות טכנולוגיות מסייעות, כגון תוכנת NVDA
התאמות לניווט מקלדת בלבד
בדיקת ניגודיות צבעים וטפסים
הנגשת קבצי מדיה וקבצים מצורפים
כתיבת הצהרת נגישות מותאמת אישית
ואולי הכי חשוב – בדיקה אנושית
לא פחות חשובים מהבדיקות הטכנולוגיות הם המשובים שמתקבלים ממשתמשים אמיתיים עם מוגבלות. רק כך ניתן לגלות תקלות חווייתיות, זליגות עיצוביות או חוסר נוחות בשימוש – דברים שלא עולים בכלי בדיקה.
לא לחפש קיצורי דרך כשזה נוגע לשוויון
כפתור נגישות הוא מחווה יפה – אך כשלעצמו אינו מספק. מי שמעוניין לעמוד בחוק, אך חשוב מכך – לאפשר גישה שווה לכל אדם – חייב להבין שהנגשה היא תהליך מקצועי, מדויק ומבוסס מומחיות.
הדרך הנכונה להנגיש אתר מתחילה בבחינה מעמיקה, ממשיכה בהתאמות ידניות, ונחתמת בבדיקות חוזרות – לא בלחיצה אוטומטית, ולא בהנחה שטכנולוגיה תפתור הכול לבד.
בעל/ת אתר? רוצה לבדוק אם האתר שלך באמת נגיש? פנו למומחה נגישות של USER A ובחנו האם אתרכם צריך לעבור הנגשה.
